בית ספר אפק ראש העין

פתיחת תפריט ניידים

סמל בית הספר

רקע כללי

הכתב האלפביתי – מיסודות תרבות המערב- נבט וצמח על אדמת ארץ כנען ומכאן התפשט ברחבי העולם העתיק. את המצאת האלפבית ניתן בהחלט להעמיד בשורה אחת עם המצאות כגון: הגלגל, הדפוס, הטלפון וכיוצא בזה.
 
האפשרות להתבטא בכתב, עם מספר מצומצם של אותיות (פחות מ- 30) גרמה למהפכה של ממש בעולם כולו.
 
כיום נראים הדברים טבעיים ומובנים מאליהם, אולם יש לזכור שקודם למהפכת האלפבית כתבו וקראו קומץ קטן של אנשים. אותם סופרים שנחשבו לחוג קטן וסגור שמרו בקנאות על סודות מקצועם, אולם גם כך הייתה הכתיבה והקריאה מלאכה קשה משום שפע הסימנים שחובה היה לזוכרם, שלעיתים הגיע לכמה מאות. אותו אלפבית שאנו קוראים וכותבים כיום בעברית, ובשפות אחרות בינלאומיות מקורו באלפבית הקדום שנולד ממש כאן במרחבי ארץ ישראל.

הממצא הארכיאולוגי באתר עזבת צ'רטה:

אתר זה נמצא בגבעה המזרחית בסמוך לבית העלמין בראש העין (נ"צ 1680, 1466) ואין לבלבל אותו עם אפק – אנטיפטרוס, העיר הקדומה והגדולה השוכנת בסמוך למעיינות הירקון, מערבית לראש העין.
 
החפירות במקום נוהלו בין השנים 1976 – 1978 כחלק מסקר ארכיאולוגי באזור כולו וכהכנה לקראת היישוב העירוני שעתיד היה לקום (מקובל לבצע חפירות באתרים שבהם מתוכננת בנייה). הממצאים מעידים על יישוב התנחלות ישראלי, כנראה אחת ממשפחות שבט אפרים או מנשה.
קראו עוד

אבן העזר

בספר שמואל א', פרק ד', פסוק א' נזכר כי בצאת ישראל לקראת פלשתים החונים באפק, הם חנו על אבן העזר ומשם נלקח ארון האלוהים לאשדוד לאחר מפלת בני ישראל על ידי הפלשתים. אם אכן השם אבן העזר מהווה שם של יישוב בתקופה האמורה ולא ציון גיאוגרפי כללי, הרי שהאתר הישראלי בעזבת צ'רטה – גבעת הסלעים- הוא המתאים ביותר לזיהוי ההיסטורי-גיאוגרפי הנזכר במקרא. האתר הארכיאולוגי בגבעת הסלעים הוא אפוא אתר ישראלי ברור.
קראו עוד

תיאור הכתובות

על החרס חרוטות חמש שורות של אותיות בכתב האלפביתי הקדום ביותר (הכתב הפרוטו כנעני). באוסטרקון יש יותר משמונים אותיות.
 
בשורה התחתונה ביותר מופיעות אותיות האלפבית כסדרן, משמאל לימין. זו עדות נוספת לחוסר הגיבוש בכיוון הכתיבה, המוכר לנו מעדויות נוספות של כתיבה בכיוונים לא אחידים (שמאל, ימין, ימין, שמאל וגם בצורה אנכית), האות פ' מקדימה את האות ע' בדומה לעדויות אפיגרפיות נוספות, והאות מ' חסרה.
 
הימצאותה של כתובת האלפבית הקדומה מעידה גם על ידיעת קרוא וכתוב בקרב בני ישראל.

ביבליוגרפיה

1. איתן א., חפירות לרגלי תל ראש העין, תשכ"ט.
2. פינקלשטין ישראל, האדאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986.
3. נצר אהוד, בתי המגורים בתקופת הברזל.
4. סגל אריאלה, רודיק דפנה, ראש העין שלנו, מקראה-מאגר מידע, פתח-תקווה, תשנ"ה, 1995.
5. שילה י., בית ארבעת המרחבים- טיפוס הבית הישראלי, ירושלים, תשל"ג.
6. אנציקלופדיה עברית, כרך ל', עמ' 427, תשל"ח.