אפק>נושאים>סביבת בעלי-החיים>ארנבון
התוכנית להעצמת מערכת החינוך למאה ה - 21


המפה האינטראקטיבית שלנו

לצפייה במפה האינטראקטיבית
של חצר בית הספר שלנו,
לחצו כאן

אמנה לגלישה בטוחה באינטרנט



לחתימה על האמנה לגלישה בטוחה באינטרנט

לחצו כאן

אפק בית ספר ניסויי לקיימות

לפתח מנהיגות ואחריות
סביבתית קהילתית =
קיימות בחינוך

אפקולוגי מרכז הפצה לקיימות
 אפקולוגי - מרכז הפצה מציע תכניות לפיתוח
הקיימות.
התכניות משלבות תהליכי חשיבה, ארגון חברת
ילדים המיישמת
אחריות ומעורבות חברתית
והצעות לאקטיביזם אזרחי.
למידה בשעת חירום

החל תרגיל חרום "עורף איתן 1 "

 
אנא לחצו כאן
ביקור השר להגנת הסביבה
ביקור השר
להגנת הסביבה,
מר עמיר פרץ
גלריית תמונות
 סרטון
 
 
 
מוסיקה בראש העין - סרטון

לצפייה בסרטון -
מוסיקה בראש העין
לחצו כאן

ארנבון

 ארנבון

חיית המחמד הפרוותית ארוכת האוזניים היא הארנבון. הארנבון הרבה יותר אינטיליגנט מהקרדיט שהוא מקבל. למעשה, הוא יכול ללמוד לעשות את צרכיו בארגז צרכים, וניתן לשחררו חופשי בבית. זהו יצור חברותי ביותר לאחר שעבר את מחסום החששנות הראשוני. אם לקחתם גור צעיר תחת חסותכם והגשתם לו מנה גדושה של יחס, הוא יהיה בן לוויה מצוין.

 היסטוריה

הארנבון הוא צאצא של ארנבת הבר. הוא בוית והובא לאזור הים התיכון בתקופה הרומאית ולאירופה בתקופת ימי הביניים לצורך ניצול בשרו למאכל ועורו וצמרו לביגוד. עד היום ניתן למצוא ארנבות בטבע בכל היבשות מלבד אסיה ואנטרקטיקה. להקות הארנביים בטבע חיות במערכת מאורות, אשר כל אחת שכזו נקראת "ארנבייה". בכל להקה מבנה היררכי מוגדר ביותר, בו לזכר הדומיננטי יש זכויות זווג עם כל הנקבות. רבים מהם מסבים נזקים לחקלאות באוכלם יבולים וחציר של חיות המשק. גם בטבע וגם בשבי זוהי חיית לילה, אשר מעדיפה להתחבא במהלך היום ולחפש את מזונה בלילה. רוב הזמן הם מאוד שקטים, אם כי יכולים להקים צעקה גדולה בעת פחד. לצורך סימון לחברי להקתם, הם מתופפים עם רגלם האחורית על הקרקע, באופן הדומה לקוד מורס. אחד את השני הם מזהים באמצעות הריח. בארה"ב ידועים למעלה מ-40 גזעים בתערוכות, כאשר חלק מהגזעים כוללים תת-גזעים. הידועים שבהם, גם בארץ, הם ההימלאיה רקס, פני אריה, צ'ינצ'ילה, אנגורה, לופ-שמוט-אוזניים והננסי. לרוב אנשים מתפתים לגדל את הננסיים, שלמראית עין חמודים ועדינים, אך למעשה מינים אלה פעילים יותר ואף נוטים יותר לתוקפנות.

 מזון

מזון קנוי - ניתן למצוא בחנויות מבחר מאוד מספק של מזונות, כדוגמת כופתיות (תערובת) מכרסמים או ארנבונים. מינון של חצי כף כופתיות על כל 2.5-3 ק"ג גוף ארנבון, בשילוב עם אספסת, מים וירקות טריים - תספק לארנבון את כל אשר הוא זקוק לו. חשוב לוודא שהמזון טרי ומכיל מינימום 18% סיבים (פייבר). מומלץ שהאספסת תהיה זמינה 24 שעות ביממה, ולכן שימוש בה כמצע יכול להיות פתרון טוב, בתנאי שמחליפים אותה. חשיבותה הרבה בכך שהיא מקטינה את הסיכון לכדורי שיער וסתימות אחרות ומסייעת בעיכול. כמוה גם ענפי עץ תפוחים. על מזונות הארנבון להכיל עד 1.5% שומן (לעומת דיאטה של בני אדם, שמכילה 35-40% שומן). ארנבונים רגישים לשומן, ועודף השומן, מלבד למשקל, יכול להצטבר בכבד ובעורקים. מחלות שקשורות לאיברים אלה לרוב קטלניות עבור ארנבונים. גם פירות יכולים לגרום להשמנה, ועל כן יש להשגיח לא לתת יותר מדי.
מינונים - מגיל 7 שבועות ועד גיל 7 חודשים ניתן לתת כופתיות ואספסת ללא הגבלה, תוך הצגת ירקות בהדרגה. מעל גיל 7 חודשים מומלץ להעלות את כמות האספסת והעשבים, ולעומת זאת להוריד בהדרגה את כמות הכופתיות. ככל שהארנבון מזדקן, גוברת החשיבות של שמירה על משקלו מאוזן.
מותר ואסור - רשימת המותרים כוללת: אספסת, צנונית, נבטים, ריחן, סלק, ברוקולי, גזר, סלרי, שן הארי, עולש, פלפלים ירוקים (לא חריפים), כרוב, נענע, פטרוזיליה, תרמיל אפונה (ללא האפונה!), מנתה, עלי פטל, חסה רומנית בעלת עלים כהים, תרד, גרגיר הנחלים וחיטה. לא מומלצים: זרעים, אגוזים, דגני בוקר או כל מאכל שעשיר בעמילן. חטיפי גרעינים, אגוזים וכד', לרוב עטופים בנוזל מתוק כמקל - אינם טובים, כיוון שהם עשירים בשומן ועמילן והקליפות יכולות לפצוע את כלי העיכול.
פינוקי מזון - את פינוקי המזון יש לשמור לצורך אילוף או כצ'ופר לעיתים רחוקות. מרבית פינוקי מזון לבעלי חיים הם המקבילים לג'אנק-פוד ("אוכל זבל", כדוגמת אוכל מהיר) אצל בני אדם: הם אינם מזינים ואינם בריאים. לפי העמותה לארנבוני בית בארה"ב, לאף אחד מהפינוקים הקנויים אין יתרון על ירקות טריים, כופתיות בעלי אחוזים גבוהים של סיבים או אספסת. את יצר הכרסום יותר בטוח ובריא לספק בעזרת עץ לא מטופל וקופסת קרטון, ולא על ידי חטיפים קנויים.
אכילת צואה - במידה וראיתם את ארנבונכם אוכל את צואתו, אין להבהל. פעולה זו נפוצה מאוד ומיועדת לשימור ויטמין
B, מים וחלבון. לרוב פעולה זו נעשית בלילה, ולכן רוב הסיכויים כי לא תבחינו בכך.

 מגורים

ארנבונים מאולפים ניתן לשחרר בבית, אך מומלץ להתחיל עם כלוב.
קרקע הכלוב - כיוון שלארנבונים רגליים עדינות וכיוון שהם אוכלים את צואתם לצורך עיכול חוזר, רצפת רשת מאוד לא מומלצת. במידה ואין ברירה, חובה להניח בכלוב קרשים או שטיח, עליהם יוכל לנוח. גודל הכלוב צריך להיות לפחות 4 פעמים גודלו של הבוגר, יותר אם לא מוציאים אותו לפעילות יומית.
שחרור בבית - כיוון שהארנבון הוא חיה לילית, עדיף להוציאו לפעילות בשעות הערב או מוקדם מאוד בבוקר. כאשר לא נמצאים בבית להשגיח, מומלץ להכניסו לכלוב. ניתן להעניק תחושת בטחון בכלוב בעזרת איכלוסו בצעצועים, ריפודים, עצי כרסום ומזון. בעת ה"שחרור" בבית, יש לפזר את מירב ה"בידור" האפשרי: קופסאות, סלסלות, עשבים, תעלות וכד'. זכרו כי התחליף לצעצועים ועצמי כרסום אלה הוא הריהוט שלכם או חוטי חשמל.
צעצועים - צעצועים מספקים, מלבד המנעות מהרס הבית, גירוי נפשי ופעילות גופנית. צעצועים טובים הם אלה שהארנבון לא יכול או לא רוצה לכרסם, וגם אם יעשה כך, הדבר לא יזיק לו. דוגמאות טובות: שקיות נייר, קרטונים, מאורות קרטון או עץ, גלילי נייר טואלט, סלסלות או קופסות נצרים, כדורים לחתולים, צעצועי תליה של תוכים, איצטרובלי אורן מיובשים, מטאטא קש, מגבת ידיים להתכרבל בה, עץ תפוחים לא מעובד, רמפות לקפוץ עליהן וכו'. קופסת קרטון מלאה באספסת יכולה להיות ארגז משחקים.
מיקום הכלוב - את הכלוב מומלץ למקם בבית. לבית יש את היתרון של הבטחון מפני טורפים, מזגי אוויר קיצוניים, ריסוס וכד', וכך יתאפשר לארנבון ולבעליו לפתח קשר טוב יותר. באם החלטתם לשכן את הארנבון בחצר, יש לזכור כלל חשוב: ארנבונים אינם סובלים חום ואף יכולים למות ממנו. ניתן לקרר את הכלוב בעזרת מספר דרכים: הנחת אריחי קרמיקה או שיש בכלוב (אריחים אלה נשארים קרים), הוספת קרח למים, הברשת פרווה מיותרת, ובקיץ ניתן לשים בכלוב בקבוקים של משקאות קלים עם מים קפואים. גם לירקות תפקיד חשוב בקירור: הם מסייעים באספקת נוזלים לגוף הארנבון. הכלוב בחצר חייב להיות בעל גגון, המגן עליהם מפני השמש היוקדת והגשם. יש למקם את הכלוב כך שלא יהיה חשוף לרוחות פרצים. בחוץ הארנבון יהנה מאוויר צח ואור שמש, ולרוב גם מכלוב גדול ומרווח יותר. יש להזהר מטורפים, גניבה, רעלים, טפילים, ריסוס, חשיפה לשמש ורטיבות. אם החלטתם לשחרר את הארנבון בגינה לצורך פעילות גופנית, יש לעשות זאת תחת השגחה, ולוודא שהדשא לא רוסס או דושן, שאין צמחים ופרחים רעילים ושאין חורים בגדר או פתחים בחומה. אין להשאירם בחוץ לאחר החשכה מחשש לטורפים. ארנבונים יכולים למות מפחד מכל חיה שתנסה לתקוף את הכלוב גם מבחוץ. לפני השחרור בבית, יש להסתיר או לצפות את כל חוטי החשמל, ולספק תחליפי כרסום לריהוט.

 טיפוח

הארנבונים הם יצורים מאוד עדינים, ואחת הדרכים לשמור על בריאותם היא טיפוח.
נשירה וקשרים - הארנבונים משירים כל 3 חודשים. בגלל האובססיה שלהם לטיפוח, הם ילקקו עצמם ויבלעו את פרוותם. אולם ארנבונים אינם מקיאים, והשיער הנבלע יכול לגרום לסתימה של המעי. הדרך היחידה להמנע מצרות אלו היא להבריש את פרוות הארנבון באופן קבוע. גם קשרים ניתן להתיר בעזרת הברשה.
טפילים - גירוד, קשקשים או נקודות התקרחות יכולים להצביע על טפילי עור או אלרגיה לפרעושים. כנגד הטפילים ניתן להצטייד במוצרים לחתולים. אמבטיות יגרמו ללחץ, ולכן יש להמנע מהן, אלא אם כן הוטרינר הורה עליהן.
אוזניים - את האוזניים יש לנקות בעזרת צמר גפן ובזהירות. במקרה של טפילי אוזניים, יש לפנות לוטרינר.
שיניים - השיניים צומחות כל הזמן, ויש לוודא שהן נשחקות כראוי. מנשך ישר וטוב נשחק מדי יום על ידי הארנבון. מנשך עקום ולא טוב מצריך שחיקה על ידי הבעלים או הוטרינר, אחרת הארנבון לא יהיה מסוגל לאכול וירעב למוות.
ציפורניים - מומלץ לגזור את ציפורניהם של ארנבונים שלא שוחקים אותן. לא מומלץ להסיר את הציפורניים מסכנה לזיהום. את הציפורניים יש לבדוק כל 6-8 שבועות, ובעת הגזירה לודא שלא פוגעים בכלי דם, העוברים בציפורניים.
עיניים - במקרה של רטיבות יתר בעיניים או הפרשות, יש לפנות לוטרינר. יש לנקות רטיבות בעזרת טישו רך ולשמור את הפרווה באזור העיניים יבשה.

 רביה

זוג ארנבונים לא מעוקרים יסתיים בלהקה.
מספרים - לאחר הריון כבן חודש ימים, תמליט הנקבה שגר בן כ-7 ראשים. הגורים נולדים עוורים ועירומים. הם יונקים, לרוב בערב או השכם בבוקר, עד גיל 8 שבועות, אז מומלץ לחפש להם בתים חדשים. בגיל 10 שבועות חייבים להפריד בין המינים, שכן הזכרים מגיעים אז לבגרות מינית.
התנהגות - תלישת שיער האם די נפוצה בתקופת ההריון, והפרווה מיועדת לריפוד הקן לגורים.יש לזכור כי הארנבון הוא הסמל לפריון, ולא בכדי. בתקופת הרביה התנהגות הארנבונים דומה לשגעון. התנהגות זו הביאה את לואיס קרול, מחבר "עליסה בארץ הפלאות", להמציא את דמות הארנב הלחוץ. ארנבון יכול לנסות לזווג גם חתול, באם זה יהיה זמין בתקופת היחום.
עקור וסרוס - עקור וסרוס מונעים התנהגות זו, כמו גורים לא רצויים וסיכון לחלות בסרטן. ארנבונים מעוקרים הם בריאים יותר, בני לוויה טובים יותר, קלים יותר לאילוף, לא אגרסיבים לבני מינם ולא מרססים את כל הבית בשתן. בארה"ב כבר קיימים מספר לא מבוטל של בתי מחסה לארנבונים שננטשו, ממש כמו שיש בישראל לכלבים ולחתולים. מומלץ לעקר נקבות בגיל 4-6 חודשים ולסרס זכרים ברגע שהאשכים מופיעים (נע מגיל חצי חודש ועד 5 חודשים). לארנבונים מעל גיל 6 הניתוח מסוכן מדי ועדיף להמנע ממנו. אגודה בארה"ב, הפועלת למען ארנבונים, עקרה וסרסה למעלה מ-1,000 ארנבונים. 1% בלבד סבלו מתמותה כתוצאה מההרדמה. לעומת זאת לנקבות ממליטות יש סיכוי של 85% ללקות בסרטן ריבוי קטלני.

אילוף

חינוך הארנבון נע משימוש בכלי צרכים ועד הגעה לפי קריאה. בשני המקרים, יש להשתמש רק בשבחים ופינוקי מזון, ולעולם לא בהענשה. חינוך לשימוש בכלי צרכים: באופן טבעי, רוב הארנבונים יבחרו פינה מסוימת להקים בה את השירותים שלהם. מומלץ לשים שם את כלי הצרכים או פשוט לאכלס פינה זו בכלי מזון או משחק, וכך הם יחפשו פינה אחרת. בעת האילוף צריך להמנע מריפוד הכלוב במצע, ולהשתמש בו רק בכלי צרכים. בכלוב הרבה יותר קל לחנך את הארנבון. בבית יש לפזר כלי צרכים גדולים יותר במספר פינות.

 בריאות

כללים לשמירה על בריאות
* אוזניו הארוכות אמנם נוחות לאחיזה, אך הן מיועדות לשמש לוויסות חום הגוף של הארנבון באמצעות הגברת כמות הדם הזורמת בהן או על ידי הקטנתה. אחיזה בהן יכולה לגרום לתלישתן!
* לא משנה איזה מחלה יש לארנבון או מאיזה בעיה הוא סובל, באף מקרה אין לתת לו תרופה המבוססת על פניצילין. תרופה זו הורגת יותר מאשר מסייעת.
* ריח הפחממן בנסורת עלול לגרום לבעיות נשימה או כבד.
* מגדלים רבים נלחצים משתן אדום, אולם גוון שתן הארנבון נע משקוף, דרך צהוב ועד חום ואדום בהיר. לדאוג רק אם השתן האדום מלווה בישיבה או בהתאמצות בעת מתן השתן, איבוד תאבון או חום.
* שיני הארנבון צומחות כל הזמן, ויש לוודא שהן נשחקות כראוי. אם לא, הארנבון לא יהיה מסוגל לאכול וירעב למוות. גם השיניים האחוריות יכולות להיות בעיתיות בשחיקה. אחד הסימנים הוא סנטר רטוב כתוצאה מריר. במקרה כזה הארנבון יזדקק לקטימת שיניים על ידי וטרינר על בסיס קבוע.
* כיוון שארנבונים אינם יכולים להקיא, יש להברישם בעת הנשירות. ליקוק לצורך ניקוי ובליעת פרווה יכולים להסתיים בחנק. בעת הנשירה יש לספק להם אספסת כדי לעזור בתהליך העיכול או לתת תרופה נגד כדורי פרווה של חתולים. גם פעילות יומית מסייעת.
* וטרינרים ממליצים למנוע אוכל מהחיה כ-24 שעות לפני ניתוח מחשש להקאה בעת הניתוח. מניעת האוכל לא אפקטיבית בגלל חוסר היכולת להקיא וכיוון שהקיבה צריכה 3-4 ימים כדי להתרוקן. מניעת מזון במשך תקופה זו תגרום למוות.


בעיות בריאותיות נפוצות
באופן שגרתי, מומלץ לבדוק אצל הארנבון שלכם את העיניים, האף, האזניים, השיניים, המשקל, התאבון ואת הגללים. ארנבונים יותר רגישים ללחץ מאשר למחלות, אך יש מספר מחלות הנפוצות אצל ארנבונים;
חסימת מעיים - גורמים: תזונה לקויה או בליעת פרווה כתוצאה מטיפוח עצמי. סימנים: ירידה בתאבון, פיחות בגללים. מניעה: יש להבריש את הארנבון על בסיס קבוע, יש להעניק לו פעילות גופנית, מנת אספסת יומית, להוסיף ירקות טריים בהדרגה למזון, להוסיף חומר משלשל בתקופת נשירה אינטנסיבית או אם נבלע חומר סינטטי. טיפול: וטרינרי בלבד
שווי משקל חיידקי - גורמים: מערכת העיכול של הארנבון מאוכלסת בחיידקים בריאים. עקב מזון מקולקל או פג-תוקף, שינויים בדיאטה או תזונה לא טובה - החיידקים הלא בריאים ישתלטו ויכולים לגרום למות הארנבון. מניעה: יש לשמור את מזון הארנבון במקום קריר ויבש, שינויים בדיאטה או במזון לעשות לאט ובהדרגה, ויש לבדוק שהמזון החדש לא גורם לרעשים מהבטן או שלשול. אם הארנבון בחוץ, יש לוודא שאין בסביבתו מזיקים, חומרי הדברה או צמחים רעילים
מחלה חיידקית מדבקת - כדוגמת הצטננות. במחלות אלה ניתן לטפל בעזרת אנטיביוטיקה, אך לא ממשפחת הפנצילין.
גרב - מחלת עור קשה וקטלנית. גורמים: טפילים. סימנים: חוסר תיאבון, בטן נפוחה, שלשול המלווה בחוסר חיוניות, נשימה מאומצת, הפרשה מהעיניים או מהאף, נפיחות מתחת לעור, אובדן שיער, גרוד, קשקשת באף או בכפות הרגליים ושינויי התנהגות. טיפול: וטרינרי.
זיהום בקטריאלי - סימנים ראשונים: הפרשות מהאף או מהעיניים, חום, נקישות מאזור הריאות, רעש של שיעול. טיפול: וטרינרי דחוף
בעיות עיכול - - יש לראות מיד וטרינר בהופעת הסימנים הבאים: שלשול, נהימות חזקות מהבטן, גללים בעלי צורה משונה או עצירות
מכת שמש - טיפול: אסור לטבול את הארנבון במים קרים, הדבר יגרום לשוק. יש להרטיב את אוזניו וגופו עם מים קרירים ולקחת אותו מייד לטיפול וטרינרי.
התקפת זבובים - יכולה לגרום להלם תוך 24 שעות משריצת רימות. אם מופיעות דלקות או פרווה לחה משתן, הזבובים יגיעו לאזורים אלה להטיל
פציעה על ידי טורף - יש לקחת לוטרינר, גם אם לא מופיעים סימנים חיצוניים
במקרים הבאים יש לפנות לוטרינר - שילוב של שלשול ואדישות, אבדן פתאומי של התאבון יחד עם נפיחות ורעשים מהבטן או נשימה כבדה או עם נזילות מהאף, ראש נוטה, חוסר יכולת לשלוט על השתן (הרגליים האחוריות יהיו ספוגות שתן), פצעים מוגלתיים, חבורות או נפיחויות, שינוי בהנהגות.

 מה בין שפן לארנבת לארנבון?

השפן הוא מכרסם בעל אוזניים קצרות ועגולות. הוא חי במערות בסלעים, בניגוד לארנבון ולארנבת, שמעדיפים מאורות חפורות בחול. למעשה, השפן יותר קרוב משפחתית לפיל מאשר לארנבון. הארנבת אמנם בעלת אוזניים ארוכות אף יותר מהארנבון, אך היא משתייכת למשפחת הלגומורפים ולא המכרסמים, כיוון שיש לה 4 שיניים חותכות עליונות (לעומת 2 למכרסמים). רגליה האחוריות ארוכות יותר משל הארנבון ומרגליה הקדמיות, וגם גופה גדול יותר. ארנבות לא חיות בלהקות ואינן מתגוררות במאורות, אלא בקנים, המורכבים ממצע חבוי בשיחים. ולדות הארנבות נולדים פקוחי עיניים ועטופי פרווה, בניגוד לוולדות העירומים והעוורים של הארנבון, ועם צאתם לאוויר האם מחלקת אותם בין קנים נפרדים. בארץ נפוצות ארנבת המדבר (45 ס"מ אורך גוף ועוד כ-5 ס"מ זנב) וארנבת מצויה (כ-80 ס"מ אורך גוף וכ-10 ס"מ זנב). בצפון אירופה מצויים זנים רבים של ארנבת השלג, אשר משנות את צבען בהתאם לטמפרטורה בה הן נמצאות. הארנבת מגיעה למהירות ריצה של 70 קמ"ש. ההבדל הגדול מכולם הוא בהיותן לא מתאימות לחיי שבי.

מתוך:

http://www.mypet.co.il/mypet/small_mammal/rabbit.asp


טלרום מפעילה סליקת אשראי ותשלומים באינטרנט